תיק 1033084/6

בבית הדין הרבני האזורי באר שבע

לפני כבוד הדיינים:

הרב אהרן דרשביץ – אב"ד, הרב עובדיה חפץ יעקב, הרב אברהם צבי גאופטמן

המבקש:         פלוני   (ע"י ב"כ ע"י ב"כ עו"ד מיטל אזולאי)

נגד

המשיבה:        פלונית (ע"י ב"כ עו"ד שרית טרנובסקי)

הנדון: דחיית בקשה לביטול הסכם גירושין בטענה של הפרה יסודית

פסק דין

בפנינו תביעת הבעל לשעבר לביטול הסכם גירושין, לטענתו, לאור הפרה יסודית ע"י האשה.

רקע עובדתי

הצדדים נישאו כדמו"י בשנת תשס"ד (2004), ולהם שלושה ילדים משותפים. הם התגרשו כדמו"י ביום י"ט בסיון תשע"ז (13.06.2017), עפ"י הסכם גירושין שאושר וניתן לו תוקף פס"ד בביה"ד ביום ד' אייר תשע"ז (30.4.2017).

בהסכם נקבע שהבעל יעביר את הזכויות בדירה ע"ש האשה, כאשר חלק מהתמורה הינה תשלום המזונות מראש למפרע (בסך כולל של 576,000 ש"ח, חוץ מהוצאות מיוחדות), כך שהאשה מוותרת על מזונות שוטפים בפועל, למעט הוצאות מיוחדות מוסכמות בסך 1,000 ש"ח לחודש. הסעיפים הרלוונטיים בהסכם הם:

"7. מזונות הילדים

מוסכם ומוצהר ע"י בני הזוג, כי האם מוותרת על מזונות הקטינים […] וזאת בכפוף לכך שהאב משלם מזונות אלו למפרע ומראש באמצעות העברת הזכויות בנכס המשותף, כפי שיפורט להלן, ובהתאם להתחשבנות שתפורט להלן.

[…]

10. מכירת הדירה

מוסכם על הצדדים כי ערכה של הדירה לצורך התחשבנות בין הצדדים יעמוד על סך של 2,600,000 ש"ח, באופן הדרגתי ובשלוש פעימות, המפורטות בהמשך, לאחר החתימה על הסכם זה תעביר האישה לבעל תמורה בעבור חלקו בדירה בניכוי דמי המזונות שנחתמו בהסכם זה (לא כולל תשלומי הוצאות מיוחדות) ובניכוי יתרת המשכנתא והחובות הכוללים המשותפים. בתמורה להעברה הכספית של האישה לבעל יעביר הבעל את חלקו בדירה על שמה של האישה ביחד או לחוד על שמם של 3 הקטינים.

סך התמורה יעמוד [לאחר ניכוי יתרת המשכנתא, המזונות, וסילוק חובות משותפים – א.ד.] על סך של 170,705 ש"ח….

• אופן העברת התמורה

1. עם חתימת הסכם זה ופתיחת תיק בבית הדין הרבני תועבר 30% מהתמורה לחשבונו של הבעל (סך של 51,211.5 ש"ח).
2. עם קבלת הגט בבית הדין הרבני תועבר 50% מיתרת התמורה, לאחר העברת הפעימה הראשונה, לנאמנות אצל עו"ד לטובתו של הבעל (סך של 59,746.75 ש"ח).
3. עם חתימתו של הבעל על מסמכי העברת זכויותיו בדירה על שמה של האישה תועבר לידיו או לחשבונו של הבעל יתרת היתרה בעבור התמורה בגינה כבר קיבל 2 פעימות ראשונות (סך של 59,746.75 ש"ח) וכספי הנאמנות מהפעימה הקודמת ישוחררו לטובת הבעל.
4. הסך הכולל לאחר 3 הפעימות יעמוד על סך של 170,705 ש"ח.
5. האשה מתחייבת להעביר את כל חוב המשכנתא על שמה תוך 3 חודשים."

נוסיף, שבסעיף ג.2., בענין משמורת, נקבע:

"הצדדים מצהירים כי אף אחד מהם לא יסית את הקטינים כלפי ההורה השני ו/או בני משפחתו".

למעשה, הצדדים חזרו לגור יחד זמן מה לאחר הגט.

לטענת הבעל לשעבר, סעיף 10 בהסכם הגירושין לא בוצע – הכספים לא הועברו, והאשה לא העבירה את המשכנתא על שמה. עוד טוען הבעל לשעבר לניכור הורי, אשר לדבריו נובע מהסתה של האם. לכן, לפי תביעתו, קיימת הפרה יסודית של ההסכם ע"י האשה, אשר מהווה לטענתו עילה לביטול ההסכם בענין מכירת הדירה.

התקיימו שני דיונים. בדיון ראשון ביום י' באב תשפ"א (19.07.2021) האשה לא נכחה כי לא חשה בטוב, ובדיון השני ביום כ' בחשון תשפ"ב (26.10.2021) אחד מדייני ההרכב לא נוכח לאור הידבקות בקורונה. בדיון זה, ביה"ד הורה לצדדים להגיש סיכומים בענין השאלה המשפטית האם הפרה יסודית של הסכם גירושין מהווה עילה לביטולו. סיכומי ב"כ הבעל לשעבר התקבלו ביום 26.12.2021, וסיכומי ב"כ האשה ביום 1.2.2022.

טענות הצדדים

טענות הבעל לשעבר

• האשה הפרה את הסכם הגירושין בכך שלא העבירה את הסכום המוסכם לרכישת חלקו של הבעל לשעבר, וכן לא העבירה את המשכנתא על שמה.
• חלה הידרדרות ביחסים בין האב לילדיו, בפרט עם הבן, לפני כשלוש שנים עקב הסתה של האם, בכך שהחליטה שהאב "בוגד" בה, בניגוד להסדרי השהות הקבועים בהסכם, וכן התחייבות הצדדים שלא להסית את הקטינים כלפי ההורה השני.
• גם על הסכם גירושין שקבל תוקף פס"ד חלים דיני החוזים, ואף שלא בקלות ניתן לבטלו, אינו חסין מפני ביטול, ואין בהיותו פס"ד למנוע צד מלטעון לפגם בכריתתו, כמבואר בע"מ (ת"א) 1277/07 פלונית נ' פלוני מיום 18.8.2009 (פורסם בנבו).
• הפרת האשה בשני העניינים המהותיים לעיל – התחייבותה שלא להסית את הילדים ושלא לפגוע בקשר שלהם אתו, וכן התחייבויותיה בענין הסכומים לתשלום והעברת המשכנתא על שמה – עולים לכדי הפרה יסודית.
• הבעל הסכים לחתום על הסכם הגירושין ולהגיע לוויתורים מרחיקי לכת, רק על מנת לשמור על קשר טוב עם האשה לטובת הקטינים ולטובת הקשר שלו עמהם. אילו ידע מראש שהאשה תחבל בקשר לא היה מסכים להוון מראש את המזונות, על מנת שיוכל לנקוט בסנקציות משמעותיות נגד הנתבעת (ביטול ו/או הפחתת מזונות בגין ניכור הורי) במקרה שמחבלת בקשר.
• לפי פס"ד ביה"ד הרבני 1059247/3 יש אומדן דעת באותה הסכם שהאשה תקנה את חלקו של הבעל בתוך זמן קצר, שהרי, למשל, לא יעלה על הדעת שיתעכב שנים רבות ובינתיים מחיר הדירה יאמיר, וכן יוכל האיש לדרוש ממנה דמי שימוש.
• מכיון שהפרה האשה את ההסכם הפרה יסודית, יש להחיל את סעיף 7 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, לפיו זכאי הבעל הנפגע לבטל את החוזה, ועכ"פ את החלק שהופר.
• יש להורות על ביטול מלוא ההסכם, ו/או לחילופין החלקים בענין הסדרי הראייה וכן בענין דירת הצדדים, להוציא את הדירה למכירה לשוק החפשי, ולחייב את האשה בדמי שימוש.
• ככל שהאשה תתחייב לעמוד בהסדרי הראייה, להשתתף בטיפול, ולהביא את הילדים לטיפול, הבעל מוכן לוותר על תביעתו לביטול ההסכם, תוך תשלום פיצוי בגין הפרות ההסכם במשך השנים.

טענות האשה

• מאז מועד אישור הסכם הגירושין (4/2017) עד 2/2019 הבעל לשעבר התגורר רוב הזמן בבית האשה, כאשר עשה ניסיונות-לכאורה לחזור אל חיקה, אך במקביל בילה גם עם נשים אחרות, כפי שהתגלה אז.
• התובע לא הביע ולו פעם אחת את מבוקשו להתקדם במימוש ההסדרים הכספיים שנקבעו בין הצדדים, אלא הביע רצונו להחזיר את היחסים לאחור, ובכך סיכל את מימוש גמר החשבון.
• רק ב-10/2019, כאשר סירבה האשה לחזרתו, פנה לעו"ד ששלחה מכתב התראה לפני נקטה בצעדים לביצוע תשלום האיזון המקורי. ב"כ האשה ענתה למכתב, והציעה מספר חלופות תשלום, אך תשובה לכך לא התקבלה והבעל זנח את הענין.
• האשה פנתה לבעל לקבל מספר חשבון שלו לצורך העברת כספים, אך נדחתה בתואנות ותירוצים שונים. גם בדיון סרב לתת את פרטי החשבון, בטוענו שאינו מוכן לקבל כסף היום ודורש רק ביטול ההסכם, ובכך הוא מסכל את ביצוע פסק הדין.
• המשכנתא בין כה משולמת מתוך חשבונה של האשה, ומחיקת שמו היא ענין פורמאלי שאינו יכול להתבצע עד שחותם על מסמך להעברת הזכויות אל האשה.
• בחודש 7/2018 סוכם בין הצדדים כי סך האיזון יהיה רק 150,000 ש"ח, לאחר שהבעל לשעבר גרם נזקים לבית, וחתמו הצדדים בזה על נספח להסכם הגירושין במעמד עו"ד. בנוסף, הבעל לשעבר לא שילם את ה-1,000 ש"ח הוצאות מיוחדות לחודש, וחייב לאשה סך 57,000 ש"ח נכון להיום, אשר מקטין את יתרת החובה של האשה כלפיו לסך 93,000 ש"ח.
• הבעל לא עמד בנטל ההוכחה למה מסווג את ההפרה הנטענת כ"יסודית" כאשר הסכום הנותר – לאחר קיזוז מזונות, משכנתא, וחובות – מהווה שארית קטן (11.5%) מחלקו.
• האשה מכחישה כל טענה להמרדת הילדים על ידה, ואדרבה, גורמי הרווחה קבעו כי האב הוא שזעזע את נפש הבן וגרם לנתק, וכן התנהלותו מחלישה את הקשר עם הבנות כאשר אינו מקפיד על זמני השהות.
• לפי סעיף 8 בחוק החוזים (תרופות) די לתת הודעת ביטול תוך זמן סביר, אך הבעל לא פעל לשם כך למשך שלוש וחצי שנים, ואח"כ נעלם ולא הגיב, ושהייה ממושכת זו בנקיטת אמצעים מעידה כי פסק מלראות בכך הפרה יסודית, כמבואר בע"א 2825/97 מוחמד בו זייד נ' ברוך מקל (פורסם בנבו). וכן לא פעל הוא בתום לב ובשיתוף פעולה כלפי ביצוע ההסכם.

דיון והכרעה

כאמור, בתיק זה התקיימו שני דיונים, ובדיון השני ביה"ד הורה לצדדים להגיש סיכומים בשאלה המקדמית: "האם הפרת הסכם מחייבת את ביטולו"? הצדדים בסיכומיהם התייחסו בעיקר לביטול חוזה מטעם הפרה יסודית, ובהגדרות ותנאים של הפרה יסודית, כאשר גם העלו טענות לגופם של דברים בנסיבות התיק האם התמלאו תנאים אלו, אך כמעט ולא נגעו בשאלה: האם יש נפקות בכך שלהסכם גם ניתן תוקף פסק דין, כך שלא מדובר בחוזה בלבד, אלא גם בפס"ד?

• ביטול הסכם גירושין ("חוזה") שקבל תוקף פס"ד מחמת הפרה יסודית

ידועה ההלכה שקנין שנעשה בטעות בטל (חו"מ סימן רלב סעיף ג, ועוד). וכעין זה, להבדיל, בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, סעיפים 14-15, בכותרות: "טעות" ו"הטעיה".

כמו כן, בענין בעל דין שהתפשר בהסכמה בביה"ד מחמת טעות, נפסק בשו"ע (חו"מ סימן יב סעיף יד-טו; סימן כה סעיף ה) שהפשרה בטלה ויכולים הצדדים לחזור בהם. כן מבואר עוד בשו"ת שבות יעקב (ח"ב סימן קמד) שאם יש לברר שפסק פשרה ניתן בטעות יש לבטלו. אולם, שם מדובר כאשר נפלה טעות ביסוד הפשרה, כך שהיה פגם בכריתתו.

מאידך, בענין שיהוי התשלום של מקח, נפסק בשו"ע (חו"מ סימן קצ סימן י) שאין שיהוי התשלום מבטל את המקח שנעשה, אלא המקח קיים והתשלום נשאר כחוב על הקונה. רק במקרה חריג, בו המוכר נכנס ויוצא בקביעות לתבוע את התשלום והקונה דוחה אותו פעם אחר פעם נחשב השיהוי כעילה לביטול העיסקה.

בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, סעיפים 7-8 קיימת זכות לנפגע לבטל חוזה גם מטעם הפרה יסודית, כאשר הגדרת הדברים בזה היא: "הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית". ייתכן ויש למצוא קווי דמיון מסוימים בין חוק זה להלכה של מוכר נכנס ויוצא הנ"ל.

לעומת זאת, ברור שאין הפרה של פסק דין עילה לביטולו ע"י הנפגע, אלא זכותו לאכוף את פסה"ד בדרכים הקיימות לו עפ"י חוק.

ומכאן השאלה: האם הסכם גירושין שניתן לו תוקף פסק דין דינו ככל חוזה אשר ייתכן לבטלו בנסיבות מסוימות של הפרה, או כפסק דין שיש לאוכפו בלבד ואין לבטלו?

בה"פ (נצ') 507/84 יוסף ח'ליל איוב מריינה נ' ישראל ניז'ני, דן כב' השופט ת' אור בשאלה זו בענין הסכם פשרה שקבל תוקף פס"ד, האם יש לבטלו מחמת הפרה יסודית? תחילה הביא את יסוד ההתייחסות לפסק דין שבהסכמה:

"פסק-דין שבהסכמה ממוזגות בו שתי תכונות: הן של הסכם והן של פסק-דין. בשל היותו אוצר בתוכו תכונות של הסכם, ובנסיבות מסוימות, מוקנית לצדדים לו אפשרות לבטלו על-ידי פניה לבית המשפט, שנתן את פסק הדין. אך בכפוף לכך, כמוהו ככל פסק-דין שניתן על-ידי בית-המשפט שלא בהסכמה, והוא ניתן כמוהו להוצל"פ. (ראה ד"ר זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה רביעית) בעמ' 422 ובעמ' 616[9]; ע"א 264/62 בעמ' 2558[1]; ע"א 25/64 בעמ' 186[2]; ע"א 597/69 בעמ' 829[3]).

לפי"ז כתב שלסברתו הסכם שלא נפל פגם בכריתתו, ואף קבל תוקף פס"ד, לא ייתכן בו ביטול מחמת הפרה אלא אכיפה בלבד, שאם לא כן – מה הועיל נתינת תוקף פס"ד? אולם, כפף דעתו לפסק מביהמ"ש העליון של כב' השופט ש' לוין שאין הדבר כן, וניתן לבטל אף הסכם שניתן לו תוקף פס"ד מחמת הפרה. וז"ל כב' השופט ש' לוין (ע"א 442/83 משה קם נ' דבורה קם, פ"ד לח(1) 767):

"מבחינה הלכתית לא חלקו לפנינו, שפגם, שנפל בהסכם מדיני החוזים, המביא לבטלותו, יש בו כדי להניע את בית המשפט לבטל את ההסכם ועמו את פסק הדין הנסמך עליו: ע"א 177/81, 201[3]; והוא הדין, כאשר ההסכם, שעליו נסב פסק הדין שבפשרה, נתבטל בשל הפרתו, לפי דיני החוזים." (הדגשה לא במקור)

אולם, למעשה לא בטל כב' השופט אור את ההסכם בנידון שלפניו, ומחק את התובענה בשל חוסר עילה, וזאת כפי מה שכתב בתחילת דבריו:

"מבחינה עובדתית, חולק הנתבע על גירסת התובעים כשטענתו, בתצהיר נגדי שהגיש, היא, שהתובעים הם שהפרו את חיוביהם לפי הסכם הפשרה […] ומכל מקום, הוא מצדו היה מוכן, ועדיין הינו מוכן, לבצע את פסק-הדין שעל יסוד הפשרה, באם התובעים מצדם ימלאוהו." (הדגשה לא במקור)

שאלה זו נדונה גם בפס"ד ה"פ (ת"א) 28340-06-11 שורש שירותי בריאות בע"מ נ' מרסל נורית ביטון בפני כב' סגן הנשיא (כתוארו אז) גדעון גינת, בה הביא את סברתו (המקורית) של השופט ת' אור, וכן את דבריה של כב' השופטת ט' שטרסברג-כהן ברע"פ 7148/98‏ עזרא נ' זלזניאק, פ"ד נג(3) 337, שכתבה:

"להבחנה זו בין הפן ה"הסכמי" לפן ה"שיפוטי" של פסק^–הדין, חשיבות הן לעניין יכולת תקיפתו של פסק^–דין על^–ידי בעל^–הדין המבקש לשלול ממנו את נפקותו, והן לעניין אכיפתו של הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק^–דין."

שם שירטטה את האפשרויות השונות.

 עוד כתב השופט גינת בפס"ד הנ"ל (סעיף 17):

"השופט א' רובינשטיין קבע כי רק בהיעדר יכולת אכיפה או מכיוון שסעד האכיפה איננו מעשי, יוכל בעל הדין לאחוז בסעד הביטול – ע"א 1351/06 עו"ד מועין דאוד ח'ורי נ' חברת ארמון ההגמון (קסר אלמוטראן) בע"מ, [פורסם בנבו] תק-על 2007(3), 4244 , 4254 (2007)."[1]

למסקנה גם הוא דחה את הבקשה לביטול, וסיים את דבריו:

"הטעמים לביטולו של פסק הדין אינם עולים, במקרה הנוכחי, לכדי טעמים המצדיקים סעד חריג של ביטול. אינני משוכנע שאכן ננקטו כלל הצעדים הנדרשים טרם נקיטתו של סעד הביטול, כגון הודעה מוקדמת, אזהרה וכיו"ב […] לבסוף, על פי ההלכה שסקרנו, ההפרה שהתגבשה לא די בה כדי לבטל פסק דין בהסכמה, קל וחומר כאשר אין כל פגם בכריתה, וזאת מבלי שהייה כל ניסיון לאחוז בסעדי האכיפה המצויים בארסנל המשפטי של המבקשת." (הדגשה לא במקור)

וראה בעטרת דבורה (ח"ב סי' לט) שדן בנושא: "ביטול עיסקה עקב אי עמידה בלוח הזמנים שסוכם מראש". והביא שם את את דברי החזו"א (חו"מ ליקוטים סוף סימן טז) שכתב:

"בזמן הכתוב בחוזה לקיום המקח ולא נכתב בל' תנאי אלא פרטי הפסיקה ונאנס המוכר ולא כתב לו בטאב"ו בזמן הפסיקה אם התרה הלוקח במוכר בזמן האונס שאינו מוחל על הזמן ומבטל המקח המקח בטל דאע"ג דלא נכתב בל' תנאי חשיב אומדנא דמוכח שלא נתרצה הלוקח להמתין על כרחו, אבל אם כבר עבר האונס ושתק וכשהלוקח בא לבטל המקח המוכר מוכן לכתוב לו בטאב"ו, כל שלא נכתב בל' תנאי אין כאן תנאי ואין זה אומדנא דמוכח שהוא תנאי דהרבה אינן מקפידין בכך וכמש"כ הנה"כ יו"ד סי' רל"ו וזו נראה גם כונת הט"ז שם."

הרי שגם כאשר בחוזה נקבע זמן לקיום המכר פסק החזו"א שאין המכר מתבטל ללא תנאי מפורש אא"כ הצד השני התרה שאינו מוחל, אבל אם שתק בעת השיהוי, ואח"כ בעת שבא לבטל את המקח הצד הראשון מוכן לקיים את חיובו – אין העסקה בטלה בכך.

העולה מן הדברים הוא שלפי ההלכה והמשפט העברי, עסקה בטלה מחמת אי תשלום רק כאשר המוכר "נכנס ויוצא" בדרישת התשלום. וכעין זה אף לדברי החזו"א, הסובר שיש אומדנא שאין הלוקח מתרצה לחכות על כורחו בהעברת הנכס בטאבו, היינו כאשר מתרה הלוקח במוכר בעת השיהוי שאינו מוחל על כך.

גם מהפסיקה האזרחית עולה שייתכן לבטל אף הסכם שקבל תוקף פס"ד מחמת הפרה יסודית עפ"י חוק החוזים, אך על הנפגע להודיע על ההפרה תוך זמן סביר (סעיף 8), וכן לנסות תחילה את אפשרויות האכיפה, ואם הצד המפר מוכן לבצע כעת את המוטל עליו – אין לבטל את ההסכם.

במקרה שלפנינו, הבעל לשעבר לא הודיע על ההפרה אלא לאחר כשנתיים וחצי. נציין בפרט ששתי הפעימות הראשונות היו אמורות להתבצע עד עת מתן הגט, אך הבעל לא דרש אז מהאשה בפני ביה"ד לבצע אותן בשעתן. כמו כן, לא נעשו מאמצים לאכוף את ההסכם, מעבר לפנייה דרך עו"ד ב-10/2019. גם בפניית הבעל לשעבר כעת לביה"ד היה באפשרותו להגיש תביעה לאכיפת הסכם, אך בחר ללכת מיד בדרך של ביטול הסכם. נוסיף עוד, שסכום ההפרה הוא יחסית קטן, כפי שטענה ב"כ האשה, שכן יש להחשיב את היוון המדור ושאר הקיזוזים כנתנו מיידית, כך ששארית התשלום של האשה לפי ההסכם – 170,705 ש"ח, מהווה כ-20% בלבד של חלקו של הבעל לאחר סילוק המשכנתא, שלטענת האשה ממילא משולמת מתוך חשבונה.

בנסיבות אלו, בפרט כאשר האשה מצהירה כעת שהיא מוכנה לקיים את ההסכם, ולטענתה הבעל הוא אשר מסרב למסור את פרטי החשבון אשר יאפשר את קיום ההסכם – לא קמה עילה לביטול הסכם הגירושין מחמת ההפרה היסודית הנטענת, והיא נשארת בתוקפה, אלא יש לממשה.

• חשש ניכור הורי אינו מהווה עילה להפרה יסודית בנוגע לדירה

בנוסף, טען הבעל שקיים ניכור הורי בגלל הסתה של האם, וזה מהווה הפרה יסודית גם כלפי הבית, שכן אם יקבע ביה"ד שיש לקיים את ההסכם, לא יהיה ניתן לשלול מזונות ו/או להפחיתם בגין התנהלותה של הנתבעת בענין. טענה זו אין דינה להתקבל.

אמנם ישנם מקרים בהם נפסק לפטור את האב מתשלום מזונות בגלל ניכור הורי, אך חששו של הבעל שלא תהיה תרופה לכך ככל שהבית יועבר לאשה אינו מוצדק. מאחר שנקבע בהסכם שהבעל מקזז את המזונות מראש כחלק מתמורת הדירה, ואף נקבע סך מדויק בזה: 576,000 ש"ח, א"כ ככל שיתברר שיש לפטור את הבעל לשעבר ממזונות, עומדת לזכותו תביעה להחזר המזונות ששילם. משל למה הדבר דומה, אילו הילדים היו עוברים למשמורתו 24/7 היה זכאי להגיש תביעה עבור החזר המזונות ששילם מראש שכעת לא מגיעים לאשה.

עיין בזה בפס"ד מביה"ד הגדול (תיק ‏1074520/2) בענין בעל שפרע חלק מחיוב המדור דרך היוון אחוז מסוים מדירת הצדדים, אך הילדים שוב עברו למשמרתו. ביה"ד פסק שכיון שהבעל פטור מעתה במדור הילדים, על האשה להחזיר את החלק המהוון הנוסף עבור השנים הבאות, וז"ל:

"…אף בהיוון מזונות ומדור הדבר נעשה בדרך כלל על סמך ההנחה שהמצב העכשווי הוא מצב קבוע, דהיינו שהמשמורת תהיה ביד האם, ואין להניח שהמצב ישתנה. בהיוון מדור הנוהג לערוך היוון לצורך סיוע לקניית מדור חליפי שיבטיח מדורם של הילדים. מכיוון שהצדדים מסכימים יכול האב לשלם כל חיוביו למפרע […] אבל אם אגלאי מילתא אחר כך שהשתנתה המציאות, והאם אינה נושאת בעול מזון ומדור הילדים […] ודאי שלא זכתה במה שקיבלה וחובתה להחזיר מה שקיבלה. ומעתה שהאם לא זנה ולא קיימה את חובותיה, וודאי חובה עליה להחזיר את שקיבלה והדברים פשוטים ולא צריכים לפנים."

נראה שה"ה בנידו"ד, אם יתברר שקיים ניכור הורי הפוטר את האב מחובת מזונות, וכ"ש אם יתברר שניכור זה בעטיה של הסתה ע"י האם, זכות האב לתבוע בחזרה בערכאה המוסמכת את סכום התמורה של המזונות ששילם מראש דרך קיזוז שיש לפוטרו מהם.[2] בפרט, מאחר שהצדדים נקטו סכום מדויק עבור קיזוז המזונות העתידיים של כל הילדים: 576,000 ש"ח, הרי שלכאורה עשו חישוב מדויק של גובה המזונות החודשי, אם כי לא פורש בהסכם מהו הסכום החודשי.

אולם, יוער שעדיין תהיה נפקות אם יתעורר ספק בפטור האב. באופן רגיל שהאב משלם את המזונות באופן שוטף ייתכן ונפסוק מספק לפטור את האב, כיון שהמוציא מחברו עליו הראיה. אך לאחר שנתן את הכסף לאם מראש בתורת קיזוז תמורה, האשה כבר מוחזקת בתשלום המזונות, ומעתה הוא המוציא ממנה. לכן תהיה עליו חובת הוכחה מוגברת כלפי תביעתו לפטור ממזונות מחמת הניכור, ובמקרה של ספק לא יזכה להחזר לפי ההלכה (עי' כעין זה בשו"ע חו"מ סימן שיב סעיף ד, ובסמ"ע שם ס"ק ו). מכל מקום נראה שאין נפקות זו עולה לקבוע את אי קיום הסדרי השהות כהפרה יסודית כלפי הבית.

• ענייני משמורת והסדרי שהות

במסגרת תביעה זו, העלו הצדדים טענות אף בענין הסדרי השהות, כחלק מטענת הבעל לניכור הורי המהווה, לדבריו, עילה להפרה יסודית של ההסכם ולביטולו. ביה"ד אף דן בטענות אלו.

בדיון הראשון ב"כ הבעל בקש מביה"ד תסקיר עו"ס, לכך הסכימה ב"כ האשה, כמבואר בהחלטה מיום הדיון וכן בהודעת ב"כ האשה למחרת הדיון. ביה"ד הוציא צו תסקיר ביום י"ב באדר תשפ"א (24/02/2021), והתקבל התסקיר ביום 10.5.2021. בדיון השני, שני הצדדים התייחסו לתסקיר והעלו טענות לגופו של ענין בקיום המשמורת. ביום הדיון ביה"ד אף נתן החלטה בענין קיום הסדרי השהות.

ביה"ד מבהיר שלאור טענות הצדדים בנושא בפניו, קמה לביה"ד סמכות שיפוטית לדון בהסדרי השהות דרך הסכמת הצדדים בענין הקשור למעמד אישי, אף שהנושא לא נדון בעת הגירושין, וזאת מכח סעיף 9 לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953. זאת בנוסף למה שהסכימו הצדדים בסעיף 5 בהסכם הגירושין (בענין שמירה על קרבת מגורים בין ההורים): "…ובהעדר הסכמה יפנו לביה"ד".

אולם, ביה"ד מבהיר לצדדים שככל שרוצים שביה"ד ימשיך לטפל בנושא עליהם לפתוח תיק בכותרת מתאימה לכך, ולא ימשיך לדון בו במסגרת תיק "שונות".

• קביעת דיון למימוש הסכם

בכל מקרה, בדברי הצדדים עלו גם טענות על הסכום העדכני אותה האשה אמורה לשלם. מאחר שלא נמצא עילה לביטול ההסכם, יש צורך לקבוע דיון הוכחות לכך. כמו כן, ככל שיפתח אחד הצדדים תיק מתאים בענין הסדרי השהות, ביה"ד יקבע דיון גם בנושא זה.

מסקנה

לאור כל האמור לעיל, ביה"ד קובע:

• בהלכה, ניתן לבטל עסקה מחמת שיהוי בביצוע רק כאשר הצד הנפגע "נכנס ויוצא" או מתרה על השיהוי. גם לפי הפסיקה האזרחית, אמנם קיימת אפשרות לבטל אף הסכם גירושין שקבל תוקף פס"ד מחמת הפרה יסודית, אך לשם כך על הצד הנפגע להודיע על ההפרה תוך זמן סביר ולנסות מראש את אפשרות האכיפה. דברים אלו לא נעשו במקרה שלפנינו, ולכן ההסכם בתוקפו, ויש לפעול למימושו.
• להזמין לדיון בטענות הצדדים למימוש הסכם.
• לאור הסכמת הצדדים לדון בענייני הסדרי השהות בפני ביה"ד, הענין בסמכותו. ככל שאחד הצדדים מעוניין שביה"ד ימשיך לדון בעניין, עליו לפתוח תיק בכותרת מתאימה.

החלטה זו ניתן לפרסום בהשמטת פרטי הזיהוי של הצדדים.

ניתן ביום י"ח באדר ב התשפ"ב (21/03/2022).

הרב אהרן דרשביץ – אב"ד             הרב עובדיה חפץ יעקב              הרב אברהם צבי גאופטמן

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה

[1] וז"ל כב' השופט א' רובינשטיין שם:

"…תביעתם של המשיבים נבעה מטענה של הפרת ההסכם ולכן כוונה כנגד "הפן ההסכמי". כאשר תביעה מוגשת בגין הפרה של הסכם שקיבל תוקף של פסק-דין, הסעד המתבקש יכול שיהא אכיפת ההסכם, וזאת אף באמצעות פתיחה בהליכי הוצאה לפועל או בהליכי בזיון בית המשפט, שכן הסכם הפשרה שניתן לו תוקף שתוקף בפסק-דין כמוהו כפסק דין שניתן באופן עצמאי. לצד זאת, כדברי השופט בך, "אם מסיבות כלשהן לא ניתן לאכוף את קיום פסק הדין בהליכי הוצאה לפועל או בהליכי בזיון בית המשפט, או אם אין דרך זו נראית יעילה ומעשית, אזי יוכל בעל הדין הטוען לאי קיום פסק הדין להגיש תביעה חדשה על יסוד העילה שהקים פסק הדין" (עניין ברבי הנזכר, בע' 700-699; ראו גם בעניין עזרא, בע' 345; וכן ראו ע"א 1193/93 תשלו"ז השקעות בע"מ נ' עזבון המנוח מיכאל [פורסם בנבו] (השופט בך))." (הדגשה לא במקור)

[2] אמנם, יש מקום לחלק ששם האם אינה משלמת כלל עבור מזונות הקטינים אחרי שעוברים משמורת, משא"כ במקרה של ניכור בה ממשיכה האם לספק מזונות לקטינים, רק שאין האב חייב בהוצאות אלו – אך אין נראה לחלק בכך, כיון שסו"ס לא מוטל עליו לשלם, וא"כ זכאי להחזר מה ששילם לאם מראש שלא לצורך.