ב”ה

תיק 1198254/23

בבית הדין הרבני האזורי תל אביב יפו

לפני כבוד הדיינים:

הרב צבי בן יעקב – אב”ד, הרב משה בצרי, הרב בן ציון הכהן רבין

המבקש:         פלוני   (ע”י ב”כ עו”ד יהונתן קניר)

נגד

המשיבה:        פלונית (ע”י ב”כ עו”ד ציפי פיק)

הנדון: האם יש לחייב את חלקה של האישה במס רעיוני שלא שולם

החלטה

בתאריך 1.6.21 ניתן ע”י בית הדין פסק דין בעניין רכוש הצדדים, וז”ל:

“בתאריך 30.1.20 נתנה האקטוארית שמונתה ע”י בית הדין את חוות דעתה, ולאחר שבית הדין עיין בחוות הדעת האקטוארית ובהערות הצדדים, בית הדין מאמץ את חוות הדעת האקטוארית הנ”ל.

לאור תוצאת פסק הדין בהקשר לדירה, יש לתקן את חיוב האישה המופיע בסעיף ג וסעיף ד לטבלה (עמ’ 7 לחו”ד), כך שבמקום הסכומים המופעים שם בסך כולל של 124,075 ש”ח, ירשם 62,037 ש”ח. כך שיש להוסיף לחלקה של האישה עוד 62,037 ש”ח, לסכום של 1,066,001, כך שסך הכל דמי האיזון יעמדו על סכום של 1,128,038 ש”ח.

בהתאם לחו”ד ישנם כספים אותם צריך הבעל להעביר לאישה, אולם מדובר בקופות שמועד פירעונן לא הגיע עדיין. לעדכן הבחירה ביד הבעל:

א. יכול להחליט לשלם לאישה את דמי האיזון בסך הנ”ל.

ב. לבקש פסיקתות לקופות, חברות הביטוח. חיובי האישה בהתאם לחו”ד, ינוכו בדרך שיסכימו הצדדים, או יחליט בית הדין.

ג. הדירה בה’ שייכת לשני הצדדים בחלקים שווים.

ד. על הבעל לשלם לאישה עבור איזון משאבים בחברת מ’ בע”מ, סכום של 4,850,000 ש”ח, ובנוסף בהתאם לדו”ח האקטוארית כנ”ל.

ה. לאור תוצאות פסק הדין, ימונה שמאי להערכת שווי דירת הצדדים בה’. מחצית השווי תנוכה מהסכום שצריך הבעל ליתן לאישה כאמור לעיל.”

הבעל ערער לבית הדין הרבני הגדול, ובית הדין הגדול החזיר את התיק אלינו לשם בחינה אקטוארית של שווי המס הרעיוני של מס ריווחי הון, שיצטרך הבעל לשלם בגין מכירת חלקו בחברת מ’, כדי לשלם לאישה את תמורת זכויותיה באיזון המשאבים. בית הדין הגדול קיבל את עמדת בית הדין האזורי באשר לשווי החברה, בהתאם לחו”ד המומחה.

בית הדין מינה את רו”ח רוזנבלום, שיחשב את שיעור מס ריווחי הון במקרה של מכירת החברה. חוות הדעת של רו”ח רוזנבלום התקבלה ביום 23.5.23, וכן התקבלה תגובת הצדדים לחות הדעת.

בית הדין הרבני הגדול, בהחלטתו מיום 7.11.22, מעלה את שאלת המס הרעיוני, ובתוך דבריו כותב:

“נוסיף ונאמר שאחוז זה של המס אף שהוא קבוע, הרי בעת מכירת חברה, כשהגיע מועד תשלום מס רווחי הון, בעלי החברה רשאים לקזז מסכומי המס, הוצאות שונות שהיו להם במשך השנים ובכך להפחית שיעור המס. שווי החברה בהפחתת שווי המס האמור להשתלם בפועל, זהו על פניו הסכום שצברו הצדדים ואותו יש לאזן. לאור האמור יש לקבל תחילה חוות דעת אקטוארית, מה היה גובה או אחוז  המס, שהיה אמור להשתלם בפועל בעת מכירה שכזו. ולקבוע שסכום זה הוא הסכום הוודאי לאיזון. לפיכך יש למנות אקטואר שיקבע מהו גובה המס שישולם בין אם האיש ימכור את חלקו ובין אם האישה תמכור את המניות שתקבל בעין, שיעור מס זה אמור היה להיות מופחת משווי החברה וזה הסכום שמוטל על הבעל להעביר לאישה כאיזון משאבים.

מאידך גיסא, בקביעת האחוז להפחתה, יש מקום לדון בכל מקרה בנסיבותיו, ובמקרה זה אכן קבע בית הדין האזורי כי הסיכוי שהחברה תימכר אינו גדול, משכך כנראה בפועל, מס לא ישולם ולכן שווי החברה היא כפי השמאות. ולכתחילה שני הצדדים היו מעדיפים להחזיק כל אחד במניותיו בחברה. אמנם מכיוון שדבר זה לא ראוי שיעשה, שמניות החברה המשפחתית יהיו בחלקם בבעלות האישה אחרי הגירושין, היה מקום לומר שיש להפחית כפשרה את אחוז שיעור המס שיופחת מחלק האישה. ומשכך היה נראה לאמוד את ההפחתה בסך מחצית מהמיסוי התאורטי שאולי ישלם האיש בעתיד.”

בהמשך מעלה בית הדין הרבני הגדול צד אחר:

“… ניזל בתר הכלל הידוע והפשוט שהמוציא מחברו עליו הראיה, והבעל יוכל לאמר לאישה, אני חייב לערוך איזון ברכוש שצברתי, המחוקק קבע שהאיזון יהיה או בעין או בשווה כסף, משכך אני חפץ לתת המניות בעין, תרצי – תמכרי לצד ג’, תרצי – אני מוכרח לקנותם כפי הפסיקה הנזכרת. עם זאת אין את יכולה להוציא ממני סכום שהוא מעבר לשווין הרלוונטי של המניות, שמכירתן לי תגרור אירוע מס, משכך אין אפשרות לחייבני לשלם שוויה במזומן כפי השמאות אלא רק אחרי קיזוז סכום המס שיהיה נצרך לשלם במכירה שאת מוכרת לי.”

במקרה שהאישה מוכרת לבעל את מניותיה, אין כל חיוב במס, בהתאם להחלטת מיסוי 7681/14, שעניינה העברת מניות במסגרת הסכם גירושין, ראה נספח לחו”ד המומחה. אך לא נראה שלכך התכוונו חברי בית הדין הרבני הגדול.

לא יתכן מצב בו נחייב את האישה במס, שלא שולם או אפילו לא ישולם בעתיד. מנין לנו שימכרו את החברה לצד ג’? חברה זו כבר קיימת שנים בבעלות האחים, ומדוע יש לחשוב שהחברה תמכר? ואם תימכר, יתכן ומצבה הכלכלי יהיה בכי רע, ולא ישולם מס גבוה. מהיכי תיתי נפחית מס, ונזכה את הבעל במס, שהוא לא שילם, ואולי גם לא ישלם.

ליתן היום זיכוי במס, למס שלא שולם ויתכן ולא ישולם, זה להבנתנו עוול כלפי האישה, ואין ספק שבית הדין הרבני הגדול לא התכווין לכך.

לעניין זה נזכיר גם את אשר הובא בפסק הדין, שתשלום בת הזוג מותנה בכך שיוצג אישור מטעם רשות המיסים על הסכום הסופי של המס ששולם בפועל:

“בתמ”ש (ת”א) 12220-08-12 פלונית נ’ פלוני (פורסם בנבו 28.4.19), נקבע חיוב מותנה דחוי במס. לפי פסק הדין, שווי הנכס לצרכי איזון יחושב ברוטו, אך במקרה של מכירת מניות ותשלום מס בעתיד – תשלם בת הזוג את סכום המס בגין חלקה במניות עד למועד הקרע, בכפוף להצגת אישור מטעם רשות המיסים עם הסכום הסופי שעל התובעת לשלם בפועל.”

במקרה זה, הדרך הנכונה היא לקחת את הסכום שנקבע כמס ריווחי הון לפי חוות דעת המומחה, ולהפקידו בנאמנות למשך 3 שנים, שהן למעשה 7 שנים ממועד הקרע (יולי 2019). והיה אם החברה תימכר, ימציא הבעל את אישורי המס לבחינת המומחה, ובהתאם יקבל החזר מהסכום שהופקד בנאמנות, והשאר יוותר לאישה. והיה אם לא תימכר החברה עד לחודש יולי 2026, יינתן כל הכסף המופקד בנאמנות לידי האישה.

כאמור, לא יתכן שהבעל יזוכה במס, שיתכן ובכלל לא ישלם אותו, רק מחשש שמא ואולי, כאשר בפועל הדבר גם לא נראה בעין. לא שמענו שיש זיכוי במס על סכום שלא הוצא. אנו יכולים להבין שאם החברה תימכר במהלך השנים, עמדת בית הדין הרבני הגדול, שיש להפחית את המס מזכויות האישה. אבל כבר כעת לבצע הפחתה על מס שלא שולם, ויתכן שכלל לא ישולם – לקתה מידת הדין!

ומן הדין שאין להטיל על האישה חיובי מס שנעשו שבע שנים לאחר מועד הקרע, כפי שהדבר ידוע ומקובל בחוק. ולכן ככל ולא יהיה כל חיוב מס שבע שנים לאחר מועד הקרע, כל הסכום יינתן לאישה.

עוד נציין מה שכתב המומחה באשר לשוויו של מס ריווחי הון זה, שלא שולם וספק גדול אם ישולם כלל. חוב כזה שאנו רוצים להפחית מזכותה של האישה באיזון המשאבים, צריך להבחן לפי שוויו. הן בהלכה והן בחוק יש מושג של מכירת חוב. לו רשות המיסים הייתה מציעה למכירה את מס רווי ההון של “מ'”, מה הסכום שקונה היה מוכן לשלם על הספק אם יקבל בסופו של דבר את הסכום הנ”ל, אם בכלל החברה תימכר ויהיה מס ריווחי הון, ומה יהיה המס, ומה תהיה מדיניות המס באותה תקופה, כל אלה היו באים בחשבון של הלוקח שהיה בא לקנות את החוב. אנו מסופקים אם היה מוכן לרכוש את החוב בסכום של עשרות אלפי ש”ח אם בכלל. כך שאכן היה מן הראוי לבחון גם את שווי של מס ריווחי הון בתורת מכירת חוב, הואיל ואין לפנינו חיוב במס, ויש ספק בכלל אם יהיה כזה חיוב בעתיד.

יחד עם זאת, אנו מבינים את עמדת בית הדין הרבני הגדול, ואין בידינו ספק שלא היה בכוונת בית הדין הרבני הגדול לנכות כבר כעת מס שלא שולם, וספק גדול אם ישולם, אלא רק לפעול בדרך דלהלן. אנו מודעים לכך שמדובר בפרשנות של פסק הדין, ומשכך, על מנת למנוע מהצדדים הליכים מיותרים, בית הדין האזורי מיוזמתו מעביר את פסק הדין הנוכחי לבית הדין הרבני הגדול, לבחינת הדברים, שיעשו ככל הנראה לאחר שיקבל את עמדת הצדדים בכתב.

בנוסף יעביר בית הדין הרבני האזורי לבית הדין הגדול, את חו”ד המומחה ותגובות הצדדים.

לאור האמור לעיל קובע בית הדין כדלהלן:

1. בהתאם לחו”ד המומחה, סכום המס (ריווחי הון) במכירה לצד ג הינה 1,605,000 ש”ח.
2. הסכום של שווי החברה שצריך הבעל לשלם לאישה בהתאם לפסק הדין של בית הדין האזורי והגדול הינו 4,850,000 ש”ח.
3. סכום של 3,245,000 ש”ח יינתנו לאישה באופן מיידי. בניכוי חלק הבעל בדירה בה’, בהתאם לשומה, ומאידך, בתוספת חיובים בהתאם לדו”ח האקטוארית (כספים נזילים, ושאינם נזילים – פסיקתות או היוון), ועוד חזון למועד.
4. סכום של 1,605,000 ש”ח יופקד בחשבון נאמנות (זהות הנאמן – או ב”כ הצדדים או נאמן אחר, יקבע לאחר היות פסק הדין חלוט). ככל והחברה תימכר עד ליולי 2026, יציג הבעל אשורי מס שיועברו לבחינת רו”ח רוזנבלום, ובהתאם יינתן לו מהסכום הנ”ל, והשאר יינתן לאישה. לא תימכר החברה – ינתן כל הכסף לידי האישה.
5. לאחר שפסק דין זה יהיה חלוט, תערך התחשבנות מסודרת, בניכוי מחצית חלק הבעל בדירה, ובעניין דמי האיזון בהתאם לדו”ח האקטוארית, וביצוע פסק הדין האמור על מרכיביו, כולל הפקדה בנאמנות.
6. בית הדין מעביר מיוזמתו את פסק הדין לכבוד בית הדין הרבני הגדול, בצרוף חו”ד המומחה ותגובות הצדדים, ואת אשר יראה בעיניו – ייעשה.

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום כ”ו בסיון התשפ”ג (15/06/2023).

הרב צבי בן יעקב – אב”ד                     הרב משה בצרי                   הרב בן ציון הכהן רבין

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה