הקדמה:

אישה נשואה זכאית ויכולה לתבוע מזונות מהבעל כל עוד לא הותר קשר הנישואין

לא ניתן לתבוע תשלום מזונות רטרואקטיבי עבור התקופה שלפני הגשת התביעה

אם הבעל לא משלם, ניתן לפתוח נגדו תיק הוצאה לפועל או להגיש תביעה לקבלת קצבת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי

לא ניתן לנקוט הליכי הוצאה לפועל במקביל לקבלת קצבת מזונות מהביטוח הלאומי

אישה הקשורה בקשר נישואין זכאית למזונותיה מבעלה כל עוד קשר הנישואין עומד בתוקפו המזונות משולמים לאישה עד מועד הגירושין בין בני הזוג, או עד מתן פסק דין לגירושין על ידי בית הדין הרבני.

מי זכאי?

• אישה הקשורה בקשר נישואין לאיש כדת משה וישראל:
• אישה הנשואה על פי ההלכה היהודית, זכאית למזונותיה מבעלה כל עוד קשר הנישואין עומד בתוקפו (אלא אם כן האישה בגדה בבעל, עזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת, או שהיא עובדת והכנסתה מספיקה לכל צרכיה).
• המזונות משולמים לאישה עד מועד הגירושין בין בני הזוג או עד מתן פסק דין לגירושין על ידי בית הדין הרבני.
• בני זוג מעורבים/ שאינם משתייכים לעדה דתית מוכרת
• הדין האישי אינו חל על בני זוג מעורבים (בני זוג שאינם משתייכים לאותה עדה דתית). למרות זאת, אישה שאינה זכאית למזונות על פי הדין העברי, זכאית להם מכח דיני החוזים. כלומר, במקרה בו הדין האישי אינו מכיר בנישואי בני הזוג, אך הנישואין תקפים על פי דיני המשפט הבינלאומי הפרטי (בני זוג מעורבים/ יהודים שנישאו בנישואים אזרחיים בחו”ל), הרי שניתן להחיל לגביהם מזונות “חוזיים”.
• בני זוג המוגדרים כ”חסרי דת”, או שאינם שייכים לאחת מהעדות שלהן בית דין מוכר בארץ, זכאים למזונות על פי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי”ט-1959 .

מי לא זכאי?

• אישה עובדת, מלבד במקרים מסויימים, לא תהיה זכאית למזונות. למידע נוסף, ראו חישוב גובה הזכאות למזונות אישה.
• במקרים בהם הבעל מסרב לתת לאשתו גט למרות הוראה מפורשת של בית הדין הרבני, עשויה האישה להיות זכאית למזונות מעוכבת, גם אם היא אינה זכאית למזונות אישה. לפרטים נוספים ראו כאן.

תהליך מימוש הזכות

• אישה הנשואה כדת משה וישראל, יכולה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני על מנת לקבל פסק דין למזונות.
• אישה הנשואה בנישואין מעורבים, או מוגדרת כחסרת דת, יכולה לפנות לבית הדין לענייני משפחה כדי לתבוע מזונות.
• על פי כללי הסמכות המקומית, את התביעה למזונות יש להגיש לבית הדין שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים המשותף של בני הזוג, ואם כבר אינם חיים ביחד- לבית הדין שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים המשותף האחרון .
• בכתב תביעת המזונות על האישה לפרט את העניינים הבאים:
• בית המשפט, שמות הצדדים + תעודות זהות, מהות התביעה והסעדים המבוקשים (סכום המזונות המבוקש).
• כותרת התביעה (תביעת מזונות).
• רקע עובדתי: היכרות, נישואין, חיי הנישואין, לידת הילדים וכו’.
• הכנסות הנתבע מעבודה ונכסים וכושר השתכרותו.
• הכנסות התובעת מעבודה ונכסים וכושר השתכרותה.
• הכנסות המשפחה ורמת החיים של המשפחה.
• צרכי האישה (אם באותו כתב תביעה תובעים אף את מזונות הילדים, יש לפרט את צרכיהם בנפרד).
• הטיעונים המשפטיים (לרב בתביעת מזונות “רגילה” לא נדרשים טיעונים משפטיים מהותיים).
• כל המסמכים הרלוונטיים (לדוג’ קבלות בגין הוצאות הבית והוצאות אישיות, הסכם שכירות,יתרת משכנתא וכו’).
• הרצאת פרטים + 12 תלושי שכר אחרונים של התובעת (אם היא עובדת).
• תצהיר המאומת על ידי טוען רבני או עורך דין (כאשר התביעה מוגשת לבית משפט לענייני משפחה).
• אגרות
• תעריף האגרות בבתי המשפט לענייני משפחה משתנה ועל כן מומלץ להתעדכן בתעריף העדכני באתר הרשות השופטת.
• נא לחצו כאן למעבר לאתר הרשות השופטת.
• כמו כן מומלץ להתעדכן בתעריף האגרות של בתי הדין הרבניים באתר בתי הדין הרבניים.

אפשרויות גביה במקרה והבעל אינו משלם מזונות למרות החלטת בית הדין

• אם הבעל אינו מקיים את פסק הדין הסופי או את ההחלטה למזונות זמניים, עומדות בפני האישה שתי אפשרויות גביה מרכזיות.
• פתיחת תיק מזונות בהוצאה לפועל:
  • לשכת ההוצאה לפועל יכולה להטיל על הבעל הגבלות שונות על מנת להביא לכך שפסק הדין יבוצע. ניתן להטיל על הבעל הגבלות על פעילות בחשבון הבנק, עיקול שכר, עיקול על רכב במשרד הרישוי, הגבלות על קבלת דרכון, עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלה על ייסוד תאגיד, הגבלות על רשיון נהיגה ועוד . יצוין שלאחר מיצוי הליכים פחות פוגעניים כנגד החייב (לדוג’ עיקולים) ניתן לבקש נגדו צו מאסר, אולם לרשם ההוצאה לפועל יש שיקול דעת אם להטיל מאסר או לנקוט הליכים אחרים, אם הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
  • למידע נוסף ראו בקשה לביצוע פסק דין למזונות בהוצאה לפועל.
• הגשת תביעה לקצבת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי
  • המוסד לביטוח לאומי משלם לאישה את הסכום שנקבע בפסק הדין או הסכום שנקבע בתקנות הביטוח הלאומי- לפי הנמוך מביניהם. אם בסופו של דבר המוסד לביטוח לאומי גובה מהבעל סכום גדול יותר מאשר שילם לאישה- אזי תקבל האישה את ההפרש .
  • לפירוט הליך תביעה לקצבת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי.
• חשוב לזכור כי נקיטת הליכי הוצאה לפועל אינם יכולים להתרחש במקביל לקבלת דמי מזונות מהביטוח הלאומי. אישה הגובה את מזונותיה דרך הוצאה לפועל נדרשת לחתום על תצהיר לפיו אינה גובה את מזונותיה דרך המוסד לביטוח לאומי. אם אישה נוקטת הליכי הוצאה לפועל נגד החייב, יופסק תשלום קצבת המזונות (אלא אם כן מדובר בהליכי הוצאה לפועל לצורך גביית ההפרשים מן החייב).

חשוב לדעת

• זכות האישה לקבל מזונות איננה רטרואקטיבית. בדרך כלל המזונות להם זכאית האישה יקבעו מיום הגשת התביעה ולא יכללו את זכאותה למזונות, ככל שהיתה, לפני הגשת התביעה.
• ניתן לתבוע מזונות אישה ומזונות ילדים בכתב תביעה אחד.
• בתביעה בכל אחד מבתי הדין מומלץ להיעזר בשירותי טוען רבני או עורך דין לענייני משפחה.
• ניתן להיעזר בסיוע משפטי בחינם מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, בכפוף לתנאי הזכאות. למידע נוסף ראו סיוע משפטי בתחום משפחה ומעמד אישי מטעם האגף לסיוע משפטי.

ארגוני סיוע

• נעמת
• ויצו
• שדולת הנשים בישראל
• המרכז לקידום מעמד האשה – מרכז רקמן
• הסיוע המשפטי מטעם משרד המשפטים
• יחידות הסיוע שליד בית המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים

גורמי ממשל

• המוסד לביטוח לאומי
• רשות האכיפה והגבייה
• מנהל בתי המשפט