הקדמה:

הסכם קדם נישואין (או הסכם טרום נישואין) הוא השם שניתן להסכם שעורכים בני זוג ואשר נועד להסדיר עניינים שונים בחייהם המשותפים בזמן הנישואין, לרוב לפני הנישואין

הסכמים מסוג זה המסדירים נושאים שונים בחיי בני זוג יכולים להיחתם גם לאחר הנישואין

על מנת שהסכם קדם נישואין שיש בו התייחסות לענייני כספים ורכוש יקבל תוקף משפטי מחייב, יש לאשר אותו אצל גורם מוסמך כמפורט בהמשך הערך

מומלץ להיעזר בייעוץ משפטי כדי לנסח את ההסכם

למידע נוסף ראו סעיפים 2-1 לחוק יחסי ממון בין בני זוג

הסכם קדם נישואין הוא הסכם משפטי שעורכים בני זוג לפני מיסוד הקשר ביניהם ושמטרתו הסדרת היבטים שונים בחיי הזוגיות.

• במקרים רבים ההסכם נחתם על מנת להקטין את הסיכון של כל אחד מבני הזוג להיפגע במקרה של סיום הקשר.
• הסכם המסדיר נושאים אלו יכול להיחתם גם לאחר הנישואין. בערך זה נתייחס לשני סוגי ההסכמים אולם נכנה את שניהם “הסכם קדם נישואין”.

מה צריך לכלול הסכם קדם נישואין?

• ההסכם יכול לכלול כל עניין שהצדדים סבורים שיש להסדירו במסגרת מערכת היחסים הזוגית שביניהם, כגון:
  • הסדרה של ענייני הכספים והרכוש של בני הזוג כגון החלטות על רמת הוצאות לסיוע לילדים

דוגמה

• בני זוג עומדים להתחתן כאשר לכל אחד ילדים בגילים שונים ועם צרכים שונים.
• אחד מבני הזוג קנה לילדיו הבוגרים מכונית עם הגיעם לגיל 18.
• ההסכם יכוך להתייחס לרמת ההוצאה לילדים הצעירים של אחד או שני בני הזוג
• קביעת משמורת על ילדים (קיימים או עתידיים).
• מנגנון להסדרת מחלוקות עם סיום הנישואין כולל (אופן ומועד של חלוקת הרכוש).
• מנגנון למניעת סרבנות גט של אחד מבני הזוג (כאשר מדובר ביהודים).

דוגמה

• הגירושין במדינת ישראל בין יהודים נעשים רק בהסכמת שני בני הזוג. התלות בהסכמת בן הזוג למתן/קבלת גט יכולה להביא לתופעה של סרבנות גט ואף לסחטנות של הצד המבקש להתגרש.
• במסגרת ההסכם ניתן לקבוע תנאים לפיהם אם תתבע האישה גט והאיש יסרב לגרשה ישולם כסף לאישה בגין כל יום בו אינה מקבלת את הגט̈, ולהיפך – אם יבקש הגבר להתגרש והאישה תסרב.
• יש לשים לב שההסכם אינו יכול לכלול התחייבות מפורשת למתן גט או לקבלתו, מאחר שהתחייבות כזו היא חסרת כל תוקף מבחינה משפטית.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

• בני זוג העומדים להינשא (או שהם נשואים) אשר מעוניינים להסדיר בהסכמה עניינים שונים בחייהם המשותפים או לקבוע הוראות בנוגע לסיום הקשר הזוגי.

למי ואיך פונים

הסכם הכולל התיחסות לענייני רכוש

• על מנת לתת תוקף משפטי להסכם קדם נישואין שעוסק בענייני כספים ורכוש (סוגיות ממוניות), או כולל ענייני כספים ונושאים אחרים, יש לאשרו אצל גורם מוסמך.
• אם ההסכם נחתם לפני הנישואין, ניתן לתת תוקף משפטי להסכם באמצעות אישור ההסכם אצל נוטריון או רושם הנישואין.
  • יש לשים לב כי חתימה בפני עורך טקס הנישואין או החופה אינה מעניקה להסכם תוקף.
  • רושם הנישואין יכול לאמת הסכם לא רק לפני הנישואין אלא גם בשעת עריכת הנישואין.
• אם ההסכם נחתם לאחר הנישואין, החוק בישראל מחייב את בני הזוג לאשר את ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה או בבית דין דתי המוסמך לדון בענייני הנישואין והגירושין של בני הזוג (בני זוג מוסלמים בבית הדין השרעי, בני זוג יהודים בבית הדין הרבני וכו’). למידע נוסף ראו הסכם יחסי ממון בין בני זוג נשואים.
• הרשות המאשרת את ההסכם חייבת לוודא, שבני הזוג עשו את ההסכם מרצונם החופשי ומתוך הבנת משמעותו ותוצאותיו.

הסכם שלא כולל התייחסות לענייני רכוש וכספים

• הסכם קדם נישואין שאין בו התייחסות לענייני כספים ורכוש, אינו מחייב אישור אצל גורם מוסמך, והוא תקף גם ללא אישור זה.
• למרות זה רצוי לאשרו בפני אחד הגורמים אשר פורטו לעיל על מנת להעניק לו תוקף של פסק דין (שניתן לאכוף באמצעות רשות האכיפה והגבייה בלא צורך בפניה נוספת לבית המשפט או לבית הדין הדתי).

ערעור

• ניתן לערער הן על החלטה לאשר את הסכם קדם הנישואין והן על החלטה שלא לאשר את הסכם קדם הנישואין.
• ערעור על החלטה של רשות בעניין אישור ההסכם יכול להיות מן הטעם שלא מולאו דרישות החוק, כלומר הרשות לא וידאה כי בני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו.
• ערעור על סירוב של רב רושם נישואין לאמת את ההסכם:
  • חוק יחסי ממון מטיל חובה על הרב רושם הנישואין לאמת הסכם ממון אם יתבקש לכך על ידי בני הזוג הנרשמים לנישואין.
  • אם רושם הנישואין מסרב לאשר ההסכם ניתן לפנות בתלונה למשרד לשירותי דת.
• ערעור על פסק דין של בית הדין הרבני האזורי בעניין אישור הסכם קדם נישואין – יש להגיש לבית הדין הרבני הגדול בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.
• ערעור על החלטה של בית משפט לענייני משפחה בעניין אישור הסכם קדם נישואין – יש להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

חשוב לדעת

• ישנם דיינים המתנגדים לחתימה על הסכמי קדם נישואין המכילים מנגנון למניעת סרבנות גט וטוענים כי הסכם זה פסול מבחינה הלכתית. יחד עם זאת סוגיית אכיפת הסכמי קדם נישואין לעניין סרבנות גט טרם נדונה בבתי הדין הרבניים בישראל.
• אישור הסכם בבתי המשפט, בבתי הדין או אצל רשם הנישואין כרוך בתשלום אגרה (האגרה אינה זהה בין הרשויות השונות).