הקדמה:

בני זוג שנתגלע ביניהם סכסוך בנושאים שיפורטו בהמשך, חייבים להגיש בקשה ליישוב סכסוך ביחידות הסיוע שליד בית המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים, לפני הגשת תביעה לבית המשפט למשפחה או לבית הדין הדתי.

לאחר הגשת הבקשה חלה תקופה של עיכוב הליכים אשר במהלכה הצדדים אינם יכולים להגיש בקשות או תביעות לבית המשפט למשפחה או לבית הדין הדתי, למעט במקרים דחופים

לאחר הגשת הבקשה מוזמנים בני הזוג למפגש מהו”ת (מידע, היכרות ותיאום), אשר נערך ללא תשלום ביחידת הסיוע, ובמסגרתו מוצעות לצדדים דרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום.

במקרה שההליך ביחידת הסיוע לא צלח, הצד שהגיש את הבקשה לישוב הסכסוך רשאי להגיש תביעה לערכאה שיפוטית, ולבחור האם הסכסוך יתברר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני

למידע נוסף ראו באתר משרד הרווחה – השירות לרווחת הפרט והמשפחה

על-פי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, החל מחודש יולי 2016, בני זוג שנתגלע ביניהם סכסוך בנושאים שיפורטו, חייבים להגיש בקשה לישוב סכסוך ליחידות הסיוע בטרם יגישו תביעה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני .

• המטרה של הליך זה היא לסייע לבני זוג ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובת ילדיהם המשותפים.
• עם הגשת הבקשה חלה תקופה של עיכוב הליכים והצדדים מנועים במשך תקופה מסוימת להגיש בקשות או תביעות לערכאה משפטית, למעט בעניינים דחופים אשר מפורטים בהמשך.
• אם לאחר קיום הפגישות עם יחידת הסיוע לא הגיעו הצדדים להסכמה והם אינם מעוניינים להמשיך בהליך חלופי, אז הצד שהגיש את הבקשה לישוב סכסוך רשאי לבחור האם הסכסוך יתברר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
• ההליך ביחידות הסיוע אינו כרוך בתשלום .
• מי שזכאי לסיוע משפטי בתחום משפחה ומעמד אישי מטעם האגף לסיוע משפטי, זכאי לליווי וייעוץ של טוען רבני או עורך דין במהלך הפגישות ביחידות הסיוע וכן להשתתפות בשכר הטרחה של המגשר במידה והצדדים בוחרים לפתור את הסכסוך באמצעות הליך גישור.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

המקרים שבהם תוגש בקשה ליישוב סכסוכים לפני הגשת התביעה לבית המשפט או לבית הדין

• כל אדם שיש לו סכסוך עם בן זוג, בן זוג לשעבר, ההורה של ילדו, או ילדו בכל בכל אחד מהעניינים שיפורטו להלן, חייב לפנות בבקשה ליישוב סכסוך לפני הגשת תביעה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני:
  • ענייני נישואין וגירושין.
  • יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג, ולמעט תובענות בענייני ירושה (סעיף זה לא חל על תובענות בעייני ירושה).
  • מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד.
  • כל עניין הנוגע לילדה או לילד חוץ מתובענה לגבי החזרת ילד חטוף.
  • אבהות או אמהות לגבי ילדה או ילד. בעניין זה יש לציין כי, ככלל, תביעה להורות (אבהות או אמהות) תיעשה במסלול ה”רגיל”, ולא כבקשה ליישוב סכסוך. עם זאת, העובדה כי בין הצדדים המסוכסכים קיימת, בין היתר, מחלוקת על שאלת ההורות, לא תביא בהכרח למחיקת הבקשה ליישוב סכסוך, ובית המשפט עשוי להמשיך לדון בה במקביל לבירור ההורות.
• חשוב להדגיש שהחובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך טרם הגשת תביעה בעניינים המצויינים למעלה חלה על כל מי שמבקש להגיש תביעה בבית המשפט לענייני משפחה וכן על מי שמעוניין להגיש תביעה בבית דין דתי, אשר הוקמה לידו יחידת סיוע. נכון ליום 20.07.2017 הוקמו יחידות סיוע רק ליד בתי הדין הרבניים ולפיכך החובה להגיש בקשה לישוב סכסוך בבית דין דתי חלה על יהודים בלבד.
  • כשיוקמו יחידות הסיוע ליד בתי הדין השרעיים והדרוזים, נעדכן באתר.

למרות האמור כאן, הערכאה השיפוטית מוסכמת להפנות ליחידות הסיוע את הצדדים שמתדיינים בפניה, בכל עת וללא קשר לנושא הסכסוך.

טיפ

סבים של קטין רשאים להגיש בקשה ליישוב סכסוך בינם לבין הוריו של הקטין, בעניין קביעת הקשר שבין הסבים לבין הקטין.

למי ואיך פונים

• הבקשה לישוב סכסוך תוגש באמצעות מילוי טופס בקשה ליישוב סכסוך על ידי המבקש או עורך הדין המייצג אותו.
• את הבקשה יש להפנות למזכירות בית המשפט לענייני משפחה או למזכירות בית הדין הרבני שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים המשותף של הצדדים או מקום מגוריהם המשותף האחרון.
• הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה בסך 100 ש”ח.
  • לרשימת בתי המשפט לענייני משפחה לחצו כאן
  • לרשימת בתי הדין הרבני לחצו כאן
• חשוב לזכור שמקרה בו ההליך ביחידת הסיוע לא צלח, הצד שהגיש ראשון את הבקשה לישוב הסכסוך יהיה רשאי להגיש תובענה לערכאה השיפוטית ולבחור האם הסכסוך יתברר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. למידע נוסף ראו סמכות לדון בעניינים הנלווים לתביעת גירושין בין יהודים (מרוץ הסמכויות).

טיפ

מאחר ויש חשיבות רבה לשאלה מי הגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך מומלץ להתייעץ עם טוען רבני או עורך דין בעניין זה.

שלבי ההליך

פגישות מהו”ת (מידע היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית

• לאחר הגשת הבקשה לישוב סכסוך מוזמנים הצדדים לארבע פגישת מהו”ת (מידע היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית
  • ההליך ביחידות הסיוע אינו כרוך בתשלום.
  • ההזמנה לפגישת מהות שקולה להזמנה לבית משפט, והצדדים חייבים להתייצב לפגישה. ניתן להטיל הוצאות על צד שלא התייצב לפגישה, ולמחוק בקשה שהגיש.
  • הפגישה הראשונה נועדה על מנת להכיר את הצדדים צורכיהם ולהבין את אופי הסכסוך על מנת לבחון דרכים לישוב הסכסוך בהסכמה. לפגישה זו מתייצבים הצדדים לבדם ללא ליווי טוען רבני או עורך דין.
  • בסיום הפגישה הראשונה מזמנת יחידת הסיוע את הצדדים לעד שלוש פגישות נוספות, לפי הצורך.
  • כל הפגישות ביחידת הסיוע יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה (יש אפשרות להאריך התקופה, פעם אחת, ב-15 ימים).
  • בפגישות יינתן לצדדים מידע על ההליכים המשפטיים ועל ההשלכות המשפטיות הרגשיות החברתיות והכלכליות של גירושין, מידע על הדרכים בהן ניתן ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום (ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי, גירושים בשיתוף פעולה), ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע, בקהילה ובמגזר הפרטי.
  • בפגישות יעשה ניסיון לקבוע הסדרים זמניים בהסכמה בעניין מזונות או החזקות ילדים והסדרי קשר לתקופה בה הצדדים אינם יכולים להגיש תביעה בשל ההליכים ביחידת הסיוע.
  • עובדי יחידת הסיוע רשאים להיפגש עם הצדדים ביחד או לחוד.
  • עובדי יחידת הסיוע רשאים להזמין לפגישה כל אדם שנוכחותו יכולה לסייע לפתרון הסכסוך ובלבד שהצדדים הסכימו לנוכחותו.
  • יחידות הסיוע חייבות לתת לצדדים הזדמנות להתייעץ עם עורכי דינם לפני שיקבלו על עצמם התחייבות משפטית כלשהיא.
  • בתום הפגישה האחרונה תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין התאמת הליך יישוב הסכסוך בהסכמה בעניינם.

סיום ההליך ביחידת הסיוע

• בתוך 10 ימים מיום הפגישה האחרונה, יודיעו הצדדים ליחידת הסיוע באמצעות טופס הודעת הצדדים על החלטתם בעניין הליך יישוב סכסוך בהסכמהאם הם מעוניינים להמשיך בהליך גישור חלופי ליישוב הסכסוך, בהתאם להמלצות יחידת הסיוע או באופן אחר, או אם אינם רוצים להמשיך בהליך של יישוב סכסוך.
• אם הצדדים מעוניינים בהליך חלופי, יסכימו ביניהם על תקופת עיכוב ההליכים, וייפנו לגורם לבחירתם, או בהתאם להמלצת יחידת הסיוע. המשך הטיפול אצל מגשר או מטפל אחר חיצוני הנו בתשלום אך מי שזכאי לסיוע משפטי בתחום משפחה ומעמד אישי מטעם האגף לסיוע משפטי עשוי להיות זכאי להשתתפות בשכר הטרחה של המגשר .
• אם הגיעו הצדדים להסכמה במהלך ההליך ליישוב הסכסוך, הם רשאים לפנות לבית המשפט למשפחה או בית הדין המוסמך על מנת לתת תוקף של פסק דין להסכם.
• במידה וההליך הסתיים ללא הסכמה והצדדים אינם מעוניינים בהמשך הליכי גישור חלופיים, רשאי הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך, להגיש בתוך 15 יום מתום תקופת עיכוב ההליכים, תובענה לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין ולבחור האם התובענה תדון בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
• אם הצד שהגיש את הבקשה לישוב סכסוך, אינו מגיש תביעה בתוך 15 ימים, או שמגיש תביעה רק לגבי חלק מהעניינים, רשאי הצד השני להגיש תביעה בעניינים שלא נתבעו, לבית המשפט או לבית הדין שלו סמכות לדון בעניינים אלה.

עיכוב הליכים בערכאות השיפוטיות

• עם הגשת הבקשה לישוב סכסוך מנועים הצדדים במשך כל התקופות המפורטות להלן להגיש בקשות או תביעות הנוגעות לסכסוך לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני (עיכוב הליכים):
  • בתקופה של 45 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך (אלא אם כן ערכאה משפטית מוסמכת קיצרה את המועד הזה או האריכה אותו עד למקסימום של 60 יום).
  • ב 10 הימים העומדים לרשות הצדדים למתן הודעה בדבר רצונם להמשיך בהליך החלופי ליישוב הסכסוך.
  • ב-15 הימים שלאחר תום התקופה למתן הודעה כאמור .
  • לאחר חלוף תקופת עיכוב ההליכים, רשאי הצד שהגיש את הבקשה לישוב הסכסוך, להגיש תוך 15 ימים תובענה לרשות שיפוטית מוסמכת ולבחור ההאם התובענה תתברר בית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. בתקופה זו הצד השני מנוע מלהגיש כל תביעה בעניין לכל ערכאה שהיא.
• לאחר חלוף תקופת 15 הימים הנוספים, הצדדים חופשיים להגיש כל תביעה לכל ערכאה, וחלים הכללים המשפטיים הרגילים בעניין זה.

דוגמה

ב 01.05.2017 הגיש משה בקשה ליישוב סכסוך ביחידת הסיוע שליד בית הדין הרבני בתל אביב.

• פגישת המהו”ת האחרונה התקיימה ביום 15.06.2017 והצדדים התבקשו להודיע תוך 10 ימים אם הם מעוניינים להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך.
• בתאריך 25.06.17 הודיעו הצדדים שהם אינן מעוניינים להמשיך בהליך חלופי.
• לאחר תום מועד מתן ההודעה יש עדיין 15 ימים של עיכוב הליכים, כלומר עד ליום 09.07.2017.
• משה רשאי להגיש תובענה החל מיום 10.07.2017 , תוך 15 ימים, עד ליום 25.07.2017, ולבחור האם התובענה תתקיים בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין.
• אם משה לא הגיש תביעה עד ליום 25.07.2017 או שהגיש תביעה רק לגבי חלק מהעניינים, רשאי הצד השני להגיש תביעה בעניינים שלא נתבעו, לבית המשפט או לבית הדין שלו סמכות לדון בעניינים אלה.

בקשות ותובענות במקרים דחופים, בהם אין עיכוב הליכים

• במקרים בהם יש בקשות או תובענות דחופות כמפורט להלן, ניתן לפנות לערכאה המשפטיות המוסמכת למרות תקופת עיכוב ההליכים, באמצעות טופס בקשה לסעד דחוף:
  • אם הוגשה בקשה לישוב סכסוך והצדדים לא קבעו הסדרים זמניים בהסכמה בעניין מזונות או החזקת ילדים, הם רשאים להגיש בקשה בעניין לערכאה המוסמכת.
  • צד לבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש לערכאה השיפוטית המוסמכת בקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים לעיקול או לעיכוב יציאה מן הארץ.
  • בקשה לאישור פעולה דחופה רפואית בקטין (כגון: בדיקה, טיפול ואשפוז פסיכיאטרי דחופים כשאין הסכמה בין ההורים)
  • בקשה להנפקת דרכון ולאישור ליציאת קטין לחוץ לארץ לפעילות חינוכית קבוצתית
  • בקשה דחופה בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, במקרים בהם המתנה לפגישת המהו”ת הראשונה תגרום נזק לצדדים או לילדיהם.
  • תביעה דחופה לגירושין כשהנתבע המתגורר מחוץ לישראל נמצא בישראל, אם המתנה לתום הליך יישוב הסכסוך עלולה למנוע את התרת הנישואין.

קיצור תקופת עיכוב ההליכים

• במקרים הבאים, הערכאה השיפוטית המוסכמת לקצר את תקופת עיכוב ההליכים, לבקשת אחד הצדדים, שהוגשה באמצעות טופס בקשה לקיצור או הארכה של תקופת עיכוב ההליכים:
  • לצורך הגשת בקשה דחופה בעניין העברת ילד למסגרת חינוכית;
  • לצורך הגשת בקשה דחופה לעניין טיפול פסיכולוגי או בקשה שאינה דחופה בעניין בדיקה, טיפול או אשפוז פסיכיאטרי בקטין;
  • לצורך תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם הוגשה בקשה חדשה ליישוב סכסוך בתוך שנה מהגשת בקשה קודמת כאמור שלגביה חלפה תקופת עיכוב ההליכים, או אם מתקיימת בין הצדדים התדיינות שיפוטית בעניין אחר של סכסוך משפחתי בערכאה שיפוטית כלשהי או שהתדיינות כאמור הסתיימה בתוך השנה שקדמה להגשת הבקשה החדשה;
  • בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או החזקת ילדים וסדרי קשר, במקרים חריגים שבהם המתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם;
  • לצורך הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם כתובת הצד השני אינה ידועה או שהוא מתגורר מחוץ לישראל או שוהה מחוץ לישראל לתקופה שאיננה מאפשרת את קיום פגישות המהו”ת;
  • לצורך הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם נגד הצד השני הוגש כתב אישום, עקב עבירות אלימות או מין כנגד בן או בת הזוג או כנגד ילדם של בני הזוג או של אחד מהם;
  • לצורך הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, אם אחד הצדדים הוא אסיר או עצור עד תום ההליכים;
  • לצורך הגשת תובענה של אישה הנמצאת במקלט לנשים מוכות;
  • לצורך הגשת בקשה לאכיפה והכרה של פסק דין זר שבסמכות בית משפט לענייני משפחה;
  • לצורך הגשת תובענה לחלוקת רכוש או לפסיקת מזונות אם לאחד הצדדים הוצא צו כינוס או מתנהל בעניינו הליך פשיטת רגל;
  • במקרה חריג שבו המליצה יחידת הסיוע לאפשר הגשת תובענה בעניין מסוים מן הטעם שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.

טיפ

• בשל העומס הרב על יחידות הסיוע, ברוב המקרים פגישות המהו”ת אינן נקבעות בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, אלא במועדים מאוחרים יותר.
• במקרה זה, ניתן לבקש מהערכאה השיפוטית המוסמכת קיצור תקופת עיכוב ההליכים, גם אם לא מתקיימים התנאים הנזכרים כאן.

הארכת תקופת עיכוב ההליכים

• הערכאה השיפוטית המוסמכת רשאית להאריך את תקופת עיכוב ההליכים, לבקשת אחד הצדדים, שהוגשה באמצעות טופס בקשה לקיצור או הארכה של תקופת עיכוב ההליכים:
  • הצד השני גרם לביטול פגישות מהו”ת או לא הופיע אליהן בחוסר תום לב;
  • נבצר מאחד מהצדדים להשתתף בפגישות המהו”ת בתוך התקופה שנועדה לכך בשל אבל, מחלה או מחלה של בן משפחה מדרגה ראשונה;
  • מקרים שבהם אחד הצדדים לבקשה ליישוב סכסוך היה מחוץ לישראל במועד הגשת הבקשה והארכת תקופת עיכוב ההליכים נדרשת כדי לאפשר את קיומן של פגישות המהו”ת ובלבד שאותו צד צפוי לשוב בתוך זמן קצר.

חשוב לדעת

• הטיפול ביחידות הסיוע אינו כרוך בתשלום.
• הזמנה לפגישת מהו”ת היא כמו הזמנה לבית משפט וחובה על הצדדים להתייצב לפגישה.
• מי שמגיש את הבקשה לישוב סכסוך מקבל על פי החוק תקופת זמן של 15 ימים בה יוכל לבחור ראשון את הערכאה בה יתברר הסכסוך (במקרה בו הצדדים לא יצליחו ליישב את הסכסוך בדרכי שלום בהסכמה).
• מי שזכאי לסיוע משפטי בתחום משפחה ומעמד אישי מטעם האגף לסיוע משפטי, זכאי לליווי וייעוץ של טוען רבני או עורך דין במהלך הפגישות ביחידות הסיוע וכן להשתתפות בשכר הטרחה של המגשר במידה והצדדים בוחרים לפתור את הסכסוך באמצעות הליך גישור.