האם יתכן שלמרות שהדירה נרשמה בטאבו ע"ש שני בני הזוג בשווה, היא תחולק באופן לא שוויוני ?

פסק הדין בתיק מס' 1140913/7 עוסק בדיוק בשאלה זו – במחלוקת רכושית בין בני זוג שהתגרשו, סביב חלוקת דירה משותפת שנרכשה במימון בלתי שוויוני. הדיון המשפטי התמקד בשאלה האם הסתרת מידע רפואי מהותי מצד אחד הצדדים טרם הנישואין מקנה לצד השני עילה לפסול את שוויון הבעלות שנרשם בטאבו, ולחלק את הנכס בהתאם להשקעה הכספית בפועל.

 

 העובדות:

הצדדים נישאו בשנת 2003, נפרדו בשנת 2014 בעקבות אשפוז פסיכיאטרי של האיש, והתגרשו בשנת 2021. לדירה שברשותם ניתנה תמיכה פיננסית של שני הצדדים: שני שלישים ממימון הורי האישה, ושליש מהורי האיש. חרף זאת, הדירה נרשמה בטאבו בחלקים שווים על שם שני בני הזוג.

 

במהלך ההליך טענה האישה כי הסתירו ממנה מידע קריטי בדבר מצבו הנפשי של בעלה לפני הנישואין. לדבריה, ההסתרה גרמה לכך שהשקעת הוריה נעשתה בטעות – קרי: לא היו נותנים את הכסף אלמלא ידעו על נתוני בריאותו הנפשית של האיש.

 

האיש מצדו הכחיש את הטענות. לטענתו, היה בריא לחלוטין עד לשנת 2012 שבה החלה ההתפרצות הפסיכוטית, ולכן אין כל עילה לחרוג מהרישום השוויוני.

 

 הכרעת הדין :

הרכב בית הדין הרבני האזורי בירושלים (כב’ הדיינים הרב מאיר פרימן – אב"ד, הרב דוד בירדוגו, הרב יצחק רבינוביץ) נחלק בדעותיו:

 עמדת הרוב (הרב פרימן והרב בירדוגו):

הרוב השתכנע כי הוכח שהאיש סבל מהתמודדויות נפשיות כבר קודם לנישואין. בין הראיות: הודאות בדיונים, מסמכים רפואיים, עדויות על טיפול תרופתי סמוך לנישואין, ומכתב לאבחון ביטוח לאומי שבו נכתב: "מגיל 21 הוא סובל ממחלה נפשית". כן צוטטה אמו שאמרה לפסיכיאטר עוד לפני החתונה כי קיימת בעיה והומלץ לה "לחתן אותו".

 

 בית הדין קבע :

"ודאי שלפני החתונה הוסתר מהורי האשה מידע על מצבו הנפשי… הוכח שהיו תסמינים מוקדמים, עליהם לא ידעו הורי האשה… יש לקבוע שהיה כאן מקח טעות."

לצד קביעת קיומו של "מקח טעות", הסתמכו הדיינים על אומדנא חזקה שלפיה הורי האישה לא היו נותנים את שני השלישים על דעת מצב רפואי כזה. הם דחו את ההצמדה האוטומטית לרישום בטאבו, וביססו את הכרעתם על הדין המהותי והנסיבות החריגות.

 

 עמדת המיעוט (הרב רבינוביץ):

לשיטתו, לא הוכח כי האיש היה חולה לפני הנישואין בצורה שמקנה עילה לביטול המקח או שינוי חלוקת הרכוש. לדבריו, לא הוגשה חוות דעת רפואית מוסמכת המעידה על מחלה פעילה לפני הנישואין. גם הודאת האיש כי "אושפז לפני החתונה" נדחתה בטענה שהיא נאמרה בעניין שאינו רלוונטי להכרעה וממילא אינה מחייבת.

לדבריו:

"לא ניתן להוציא ממון מהבעל, שהוא מחזיק במחצית הדירה, על סמך אומדנות בלבד… לא קיימת הוכחה מחייבת או חד משמעית בדבר מום אקטיבי קודם לנישואין."

 

 מסקנה :

נקבע בדעת רוב כי הדירה תיחלק בהתאם להשקעה בפועל: האישה תקבל שני שלישים, והאיש שליש. ההכרעה חרגה מן הרישום השוויוני בטאבו, וזאת על יסוד ראיות נסיבתיות, אומדנא משפטית, ודוקטרינת מקח טעות שנבע מהסתרת מידע טרום חוזי.

להגיע מוכן לבית הדין, השאירו פרטים: https://tooenrabani.com/