במספר פסקי דין, נקבע, כי אין להפחית מגובה המזונות בגין קצבה לה זכאי הקטין מהביטוח הלאומי. הסיבה לכך הינה, כי ביה"ד נוקט כי הקצבה אינה מיועדת למזונות השוטפים ומשכך אינה מייתרת אותם.

כך ניתן לראות בפס"ד מביה"ד הגדול בתיק מס' 1309558/1 שבו נקבע כי הקצבה מיועדת (בחלקה) להורה המשמורן בכדי לפצותו עבור "הפגיעה ביכולתו לעבוד ולפרנס כתוצאה מנכות הילד" ומשכך אין לקצבה השפעה על חיוב האב במזונות. (קביעה זו חזרה על עצמיה גם בתיק מס' 1279950/5)

כמו כן, בפס"ד נוסף מביה"ד הגדול בתיק מס' 1019169/11 נקבע כי "את הקצבה נותנת המדינה אחרי ההנחה כי את הוצאות האחזקה הבסיסיות המגיעות לילד משלמים ההורים והקצבה נועדה רק להוצאות שמעבר לקיום הבסיסי".

בפס"ד נוסף (תיק מס' 1076746/2), נקבע כי קצבת הנכות היא של הקטין, "ואין היא מפקיעה את החובות ההורית למזונות"

חרף כל האמור, הרי שבפס"ד בתיק מס' 1527484/4 הבחין ביה"ד כי ישנם מקרים בהם הקצבה כן תשפיע על סך המזונות "אם וכאשר נקבע כי יש בקצבה 'עודפים' היכולים ואמורים לאפשר לקטין רווחה כלכלית מעבר לזו שמאפשרים לו דמי המזונות וכו' הרי שברור הוא כי חובת האם, אם לידיה מגיעה הקצבה, להשתמש בה או בעודפיה האמורים" וכן "יתכנו חריגים שבהם ישוכנע ביה"ד כי צרכיו האישיים של הקטין הספציפי ולו במובן הרחב מתמלאים דיים מבלי להיזקק למלוא סכום הקצבה. ואז יש מקום לראות ביתרתה חלק מדמי הטיפול"

בפסה"ד הנ"ל, הוזקק ביה"ד לסוגיה נוספת, והיא דרישת האישה לחייב את האב בנוסף למזונות אף בדמי טיפול.

ביה"ד עמד על הפסיקה הידועה כי על דרך הכלל במזונות ילדים כבר מגולם אותם דמי טיפול, אלא שהבחין ביה"ד ש"שעה שנדרשת האם לשאת בעול הטיפול ולהתמסר אליו יותר מהמקובל יש מקום והצדקה לבוא זאת בחשבון" וכן, "הבהרתי לאב כי ככל שאין הוא יכול להתחייב ליום קבוע שבו ישהה עם הקטין וכל עוד נמשך הדבר, הרי שנגרמת לאם פגיעה שעשויות לה גם משמעויות כלכליות".