דומה כי אין פרדוקס יותר גדול מתביעת ‘שלום בית’  הרי תביעה ושלום הם לא בדיוק הדברים שהולכים יד ביד.

אכן ‘תביעת שלום בית’ שונה בתכלית מכל התביעות האחרות המגיעות לביה”ד הרבני, ל’תביעת שלום בית’ משמעויות מרחיקות לכת על המשך ‘הליך הגירושין’ בין הצדדים, ומשום כך, העמיד ביה”ד כמה קריטריונים לתביעה שכזו, העיקרי שבהם זה ‘כנות התביעה’, האם היא מוגשת בכנות, או שמא היא נועדה רק כצעד טקטי.

‘תביעת שלום בית’ היא מסוג הדברים שחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) – 1953 תקף לגביהם, ומשום כך היא בסמכותו הבלעדית של ביה”ד הרבני.

‘תביעת שלום בית’ יכולה שתהיה מוגשת בין ע”י האיש ובין ע”י האשה.

כאשר ביה”ד מקבל את ‘תביעת שלום בית’ ומוצא שהוגשה באמת ובתמים בכוונה לשלום, במקרים רבים ימליץ ביה”ד לצדדים לשקול קיומו של ‘טיפול זוגי’ קודם ‘הליך גירושין’, אולם גם אם ביה”ד קיבל את התביעה, לעולם הוא לא יוכל להכתיב לצד השני כיצד לחיות שהרי לא אפשרי לכפות מישהו איך להרגיש.

אולם המשמעות של קבלת ‘תביעת שלום בית’ הינה, כי ביה”ד מוצא כי לא קיימת ‘עילת גירושין’ בין הצדדים, הכרזה שכזו משמעותית ביותר, שהרי, בין הבעל לאשה קיימים חיובים רבים ולמשל, חייבו של האיש במזונות ומדור לאשתו, כך שאם ביה”ד קיבל את ‘תביעת שלום בית’ של האשה’ והאיש חפץ בגירושין, האיש אינו יוכל להגיש תביעת ‘פירוק שיתוף’ לדירת הצדדים, שהרי ביה”ד מוצא כי תביעת שלום בית צודקת, הוי אומר שאין לאיש זכות לנתק מעצמו את כל החיובים שהתחייב מתחת לחופה, ולכך האשה תוכל להגיש צו למדור ספציפי בו היא דורשת למנוע מהאיש להוציא אותה מהדירה.

וכן להיפך, והיה והאיש הוא שהגיש תביעת שלום בית והאשה מסרבת לכך, ביה”ד יכריז על האשה כמורדת והיא תאבד את הכתובה, שהרי אם מצא ביה”ד כי ‘תביעת שלום’ בית צודקת הוי אומר כי התנהגות האשה הינה בגדר מורדת, ומורדת לא זכאית לקבל כתובה.

מהאמור לעיל נלמד, כי כאשר ביה”ד מקבל את תביעת האיש ל’שלום בית’ ומאידך האשה מסרבת לכך וחפצה בגירושין, במצב כזה ביה”ד יפטור את האיש מ’מזונות אשה’, וזאת מהטעם האמור לענין הכתובה, שהרי מורדת גם לא זכאית למזונות. אלא שבשונה מהייחס מהכרזה כמורדת ששם ביה”ד מתרה באשה שתסכים לשלום בית עם האיש, ורק כאשר האשה מסרבת לכך האשה מאבדת את הכתובה, לענין פטור מ”מזונות אשה א”צ בהתראה, אלא מרגע בו ביה”ד מקבל את תביעת האיש לשלום בית והאשה מסרבת לכך, האיש נפטר ממזונות אשה ללא שביה”ד צריך להתרות בה.

מאידך אשה התובעת ‘שלום בית’ מהאיש, וביה”ד מקבל את תביעתה, והאיש מסרב לכך, האיש ישאר חייב במזונות אישתו אף שהוא מצדו חפץ בגירושין.

מן הראוי לציין, כי גם בייחס ל’תביעת שלום בית’ חל על הצדדים הוראות ‘חוק להסדר הדיינויות בסיכסוכי משפחה 2014′ ובפרט סעיף 3א’ הקובע כי “המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך; הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית” וכן ס”ק ה’ “בתקופה של 60 ימים מיום הגשת בקשה ליישוב סכסוך, ואם התקופה הוארכה כאמור בסעיף קטן (ב)(3) – 75 ימים, או בתקופה קצרה או ארוכה מזו אם החליטה על כך ערכאה שיפוטית לפי סעיף 5(א)(5) (להלן – תקופת עיכוב ההליכים), ובכל תקופה נוספת שהצדדים הסכימו לה בכתב, לא יוכלו הצדדים להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לכל ערכאה שיפוטית ולא תדון ערכאה שיפוטית בתובענה בעניין של סכסוך משפחתי בין הצדדים, לרבות בעניין סמכות השיפוט של הערכאה השיפוטי”

אולם, אם מוגשת ‘תביעת שלום בית’ כאשר כבר קיים הליך שיפוטי כל שהוא בין הצדדים’  לא חל הוראות חוק להסדר הדייניות בסיכסוכי משפחה 2014.

אופן הגשת התביעה והמשך ההליך בה:

הגשת התביעה כזו נעשת בהמצאות מסמך בו מפרט התובע כי ישנו סכסוך. זמן הסכסוך. סטטוס הסיסוך – חיים בניפרד וכד’. ואת עילות התביעה – על רצונו וההיתכנות לשלום בית עם הצד השני.

לאחר קבלת התביעה, ביה”ד פותח תיק ‘שלום בית’ מזמן את הצדדים לדיון בתביעה. התביעה נעשת בדלתיים סגורות תחת איסור פרסום לגבי תוכן הדיון. בסוף הדיון ינתן פסק דין האם ביה”ד נעתר לתביעה והוראות בקשר לכך או על דחיית התביעה.